בשביל מי שמגיע, אלה אתרים. בשבילנו זה הכביש הביתה.
ארבעה אתרים מרכזיים, כל אחד עם סיפור משלו ועם דרך משלו לבקר בו נכון. אנחנו חיים כאן, ואנחנו כותבים את זה כדי שמי שמגיע יגיע מוכן. האתרים עצמם פתוחים לכולם ואינם גובים כניסה.
יער רעים, מועצה אזורית אשכול
בבוקר שמחת תורה, ה-7 באוקטובר 2023, התקיימה בחניון רעים מסיבת הנובה. 364 בני אדם נרצחו במקום, מאות נפצעו ו-44 נחטפו לעזה.
רבים מהנוכחים ניסו להימלט מזרחה בכביש 232 ובשדות שמסביב. חלק מהסיפורים הקשים ביותר של אותו יום התרחשו בין החניון לבין הכביש.
משפחות וחברים הקימו במקום אנדרטה אישית לכל אחד ואחת מהנרצחים - תמונה, שם, וחפצים שהניחו הקרובים. בינואר 2024 שבו המשפחות השכולות למקום ונטעו עם קק"ל עץ לכל נרצח. האתר הפך מיוזמה מאולתרת לאתר הנצחה מסודר, ומגיעים אליו כ-200 אלף מבקרים בחודש.
זהו מקום שבו מתאבלות משפחות ממש לצידכם. הגעה בשקט, בלבוש מכבד ובלי צילום של אנשים אחרים היא מינימום.
ליד מושב תקומה, סמוך לכביש 232
אחרי ה-7 באוקטובר נאספו למגרש בתקומה הרכבים שנשרפו ונהרסו באותו יום - מחניון רעים, מכביש 232 ומהיישובים שמסביב.
המגרש נועד בתחילה לאחסון ולזיהוי, והפך בפועל לאחד האתרים שמעבירים את קנה המידה של אותו בוקר בצורה הישירה ביותר.
שורות על שורות של מכוניות שרופות ומרוסקות, חלקן עם סימני זיהוי. יש שילוט הסבר במקום. זהו אתר קשה לצפייה, והוא לא מומלץ לילדים צעירים.
האתר פתוח למבקרים אך שעות הפעילות משתנות. כדאי לוודא מראש.
לאורך כביש 232, בין רעים לעלומים ולבארי
לאורך כביש 232 פזורות מיגוניות - מקלטים קטנים בצד הדרך, שנבנו כדי לתת מחסה מהיר מירי רקטות.
בבוקר ה-7 באוקטובר נמלטו אליהן עשרות מבורחי המסיבה. מחבלי הנוח'בה הגיעו למיגוניות ורצחו את רוב השוהים בהן. שלוש מהן, ליד רעים, ליד עלומים וליד בארי, מוכרות מאז בשם "מיגוניות המוות".
במיגונית שליד רעים נהרג ענר שפירא, לאחר שהדף שמונה רימונים שהושלכו פנימה. מאותה מיגונית נחטף הירש גולדברג-פולין.
המיגוניות עומדות במקומן, ועל חלקן הונחו אנדרטאות, תמונות ופרחים ביוזמת משפחות. מתוכנן במקום ציר הנצחה לאורך הכביש עם 14 נקודות עצירה, אך הוא טרם הוקם.
המיגוניות נמצאות בצד כביש פעיל ומהיר. עצירה כאן בלי ליווי היא סיכון בטיחותי ממשי.
שדרות, במקום תחנת המשטרה שנהרסה
בבוקר ה-7 באוקטובר השתלטו מחבלים על תחנת המשטרה בשדרות והתבצרו בתוכה. הקרב על התחנה נמשך שעות ארוכות, ובסופו נהרס המבנה.
בשדרות נהרגו באותו יום 70 בני אדם: 31 מתושבי העיר, כוחות ביטחון שהגנו עליה, ואזרחים שנקלעו לאזור.
במקום התחנה הוקם גן הגבורה והזיכרון. במרכזו "עמודי נצח" - 18 עמודים בגובה 11 מטר, ובראשם אותיות מרחפות. קיר ההנצחה המרכזי נבנה משרידי תחנת המשטרה עצמה, ועליו מונצחים שמות הנרצחים.
רוב האתרים פתוחים ואפשר להגיע אליהם לבד. עם זאת, מבקר המדינה פרסם ביקורת על מיזמי ההנצחה באזור והצביע על סכנה בטיחותית, עומסים וקושי רגשי של מבקרים שמגיעים ללא הכנה. חלק מהאתרים, ובעיקר המיגוניות, נמצאים בצד כביש פעיל ומהיר. הגעה עם מלווה שמכיר את האזור פותרת את רוב הבעיות האלה.
חניון רעים, אתר תקומה והמיגוניות בכביש 232 נמצאים קרוב זה לזה, בטווח של כ-20 דקות נסיעה. שדרות רחוקה יותר, כחצי שעה צפונה. מסלול שכולל את האתרים המרכזיים לוקח בין ארבע לשש שעות, תלוי בכמה זמן עוצרים בכל מקום.
זה תלוי בגיל ובילד. אתר הרכבים השרופים בתקומה והמיגוניות הם קשים לצפייה, ואנחנו לא ממליצים עליהם לילדים צעירים. בסיור מלווה אפשר להתאים את המסלול ואת מה שמסופר לגילאים שבקבוצה, ולוותר על תחנות מסוימות.
אלה מקומות שבהם מתאבלות משפחות ממש לצידכם, ולא אתרי תיירות רגילים. לבוש מכבד, דיבור בשקט, ובעיקר: לא לצלם אנשים אחרים ולא להצטלם בפוזות ליד האנדרטאות. אם משפחה נמצאת ליד אנדרטה של יקירה, נותנים מרחק.
האתרים עצמם אינם גובים דמי כניסה. עלות מתקיימת רק כשמגיעים במסגרת סיור מלווה, שכולל הסעה, ליווי, וחיבור בין האתרים לבין מפגשים עם אנשים מהאזור.
בשעות הבוקר יש פחות עומס ובקיץ גם פחות חום. חניון רעים מקבל כ-200 אלף מבקרים בחודש, ובסופי שבוע ובמועדים הוא עמוס במיוחד. אם אתם מחפשים ביקור שקט יותר, יום חול בבוקר עדיף.